רני רוזנטל
קול קורא
לֹא קָבַעְנוּ שָׁעָה אֲבָל מַתְאִים
לִי בַּלַּיְלָה. אִתָּהּ לֹא קוֹבְעִים, הִיא
בָּאָה וְהוֹלֶכֶת כִּרְצוֹנָהּ
וְצָרִיךְ סַבְלָנוּת. הַסָּפֵק מְחַלְחֵל
לְאִטּוֹ, נִמְהָל בַּתִּקְוָה
מַתְחִיל לְהַחֲוִיר. מִיָּד אֶשְׁמַע
תַּרְנְגוֹל קוֹרֵא, זְמַן לִפְרשׁ
כְּשֶׁהַתּוֹתָחִים שׁוֹתְקִים אוֹתָהּ זֶה לֹא
מְחַיֵּב וַאֲנִי צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לְצִדִּי
כְּשֶׁקּוֹל קוֹרֵא, בִּלְעָדֶיהָ אֵין לִי מַעֲנֶה


